הורים, תלמידים ולימודים

השאלות איך ללמוד, כיצד ללמוד, מתי ללמוד, מה ללמוד ואיך יודעים שהלמידה היתה אפקטיבית הן שאלות גדולות.
שאלות גדולות גם בגילאים מתקדמים יותר ובוודאי כשהקשר הפרטי שלי לשאלות הללו עוד לא הגיע לגיל 3.
ובכל זאת, מצאתי עניין רב במאמר של תומס פרידמן שצוטט בדה-מארקר, המלמד עד כמה מעורבותם של הורים בתהליכי הלמידה של ילדיהם חשובה. כמה ציטוטים נבחרים:

• "תלמידים בני 15 שהוריהם קראו עמם ספרים לעיתים קרובות בכיתה א' הפגינו ציונים גבוהים יותר...מתלמידים שהוריהם קראו עמם לעיתים רחוקות, או כלל לא. יתרון הביצועים של הקבוצה הראשונה ניכר בלי קשר לרקע הסוציו-אקונומי של המשפחה". (למקרה שאתם תוהים, "לעיתים קרובות"='כל יום או כמעט כל יום', או 'פעם-פעמיים בשבוע'; "לעיתים רחוקות"='רק פעם-פעמיים בחודש').
• "אופן המעורבות של ההורים חשוב גם הוא. 'למשל', ציין המחקר, 'בממוצע, הבדל הציונים בקריאה הקשור למעורבות ההורים הוא גדול ביותר כשההורים קוראים עם הילדים, כשהם מדברים עמם על מה שהם עשו במהלך היום וכשהם מספרים סיפורים לילדיהם'. ההבדל בציונים הוא הקטן ביותר כשמעורבות ההורים היא לשחק עם הילדים בלבד." 
• "מעורבות ההורים יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות שונות, אך רק מעטות מהן משפרות את ביצועי התלמידים. המעורבות המוצלחת ביותר היא זו שתומכת בלמידה בבית...מעורבות של הורים בלמידה בבית היא מניע חזק יותר להישגים מאשר השתתפות של ההורים בוועד ההורים ובפגישות מועצת בית הספר, התנדבות בכיתות, השתתפות בגיוס תרומות והשתתפות באסיפות הורים".

ואסכם בדברי אנדריאס שלייכר, המפקח על בחינות PISA עבור OECD שמחקריו עמדו בבסיס המאמר: "מספיק לשאול את הילד איך היה יומו בבית הספר ולהפגין עניין בלימוד. זה יכול להיות בעל השפעה לא פחותה מלקחת מורה פרטי. זה משהו שכל הורה יכול לעשות, בלי קשר לרמת ההשכלה או לרקע החברתי".

שווה קריאה ומחשבה.