פורים מסוכן

פורים הוא חג מוזר. סיפור החג הוא משונה למדי, ואפשר לתאר את הפרובלמטיקה שלו במגוון דרכים.
אבל בפוסט הזה אתמקד בהיבט אחד מודרני למדי.
פורים הוא חג מסוכן.

את זה ידעו כבר לפני 30 שנה, כשאני הייתי ילד, ואני זוכר ששמעתי מהוריי שפע אזהרות מפני סכנות המשחק בקפצונים ושאר מרעין בישין. זה לא שלא קנו לנו כשהיינו גדולים מספיק - קנו, אבל הסבירו את הסכנות.
וכן - כבר אז ידעו שחשוב לבחון תחפושות שמא הן דליקות.

למרות שהמודעות לכאורה רק הולכת ונהיית גדולה יותר, עם השנים שומעים סיפורים מזעזעים לא פחות מהסיפורים של השנים ההן. לפני שנתיים ילדה בת 8 כמעט ונשרפה בביתה במהלך משחק בנפצים. השנה ילד בן 8 נפגע באפיו ובעינו בפיצוץ של נפץ ויש חשש לראייתו בעין הפצועה.
העצוב הוא שבשני המקרים הסיבה להימצאות הנפצים בידי הילדים הקטנים הייתה התנהגותם או מחדלם של ילדים גדולים יותר - ילדים שהיו צריכים לדעת להתנהג טוב מכך.

לכאורה המסקנה ההכרחית היא שבחג הזה, בגלל סכנותיו, הורים צריכים לראות בפעולות המשחק של הילדים את אותה רמת-סכנה שאנחנו מייחסים לל"ג בעומר. בדיוק כפי שבל"ג בעומר לא ניתן לילדים מתחת לגיל מסויים לעשות מדורה ללא ליווי מבוגר, עצם המשחק בקפצונים ודומיהם לא יכול להעשות ללא ליווי מבוגר. רק כך אפשר יהיה להגביל את השימוש בצעצועים שיש בהם סכנה ואולי להביא לכך שהצעצועים שכלל לא היו צריכים להגיע לידי הילדים, יישמרו בכיסי רוכשיהם.

וכמובן - החשוב מכל - להזהיר את הילדים. זה אולי יפחית מעט משמחת החג, אבל ההשפעה תהיה בוודאי פחות עצובה מהתוצאות שהזכרתי לעיל, הן לטווח הקצר ובוודאי לטווח הארוך.

ואחרון - גם מבוגרים צריכים לזכור להישמר ולהיזהר. לפני שנתיים עובד מבוגר נבהל ונפטר מהתקף-לב לאחר שעובד אחר פוצץ לידו נפץ כמעשה-קונדס. לא כל דבר שנראה מצחיק או משעשע במחשבה ראשונה יהיה כזה במציאות.