פוסט אחרון

ככל שהשנים עוברות כך אני מוצא עצמי מעדכן את הבלוג פחות ופחות.

לא בגלל שאני מתרגש פחות מהחוויה של ההורות והגדילה. אם כבר - להיפך.

דומני שהסיבה העיקרית היא התחושה כי כל נגיעה בבלוג היא סוג של חשיפה של הדיאלוג המורכב והעשיר והמופלא של הורה-ילד, באופן שאינו ראוי ללא הסכמה מלאה ומודעת של הצד השני לדיאלוג הזה, אותה לא יוכל לתת כל עוד לא יהיה לבוגר בעצמו.

מין פרדוקס כזה, שהתשובה האפשרית היחידה אליו היא שתיקה.

מאחר והתנועה בבלוג מעידה שיש אנשים המסתייעים בתכנים שפורסמו,
הבלוג יישאר באוויר
ואני מקווה שבדרכו שלו
הוא ימשיך לסייע לכל ההורים והמשפחות באשר הם. 

לוודא שהילד ילך לישון עם יותר אסימונים מאלה שקם בבוקר

סרטון מבריק של איש החינוך ריצ'רד לבוי שכל הורה ומורה ומי שעובד עם ילדים צריכים לראות.

לבוי מדמה הערכה עצמית לאסימוני-משחק (למי שלא מכיר, דמיינו מטבעות).

הדימוי מאוד חזק ויכול להועיל בהבנה של הדינמיקות שבונות או הורסות הערכה עצמית.

איך בונים הערכה עצמית ?
מוצאים את הדברים שהילד/ה עושה מצויין - נותנים לו הזדמנויות לעשות - ומשבחים. תהיו אמרגנים:
גלו את כשרונותיו.
בכל פעם שתגידו לו "עבודה טובה" על דבר שהוא באמת טוב בו - תתנו לו אסימונים. והם ילוו אותו בהמשך דרכו.

התועלת הגדולה בגישה הזו? היא מפשטת מאוד חלק מהעבודה מול ילדים. כי במבחן ההערכה העצמית, כל מה שצריך לעשות  - זה לוודא שהילד ילך לישון עם יותר אסימונים מאלה שקם בבוקר.

מה עושים אם צריך לקחת אסימונים?
התשובה של לבוי: רק כמה שצריך (נזיפות, משמעת וכאלה).

ואחרון - חשוב להילחם בכל מי שלוקח אסימונים מהילד.
אם יש מישהו בחיי הילד/ה שרק לוקח אסימונים ולא נותן - צריך להגן עליו מאותו אדם.
זה לא משנה אם זה מורה, שכן, איש מקצוע או חבר.

למה אנחנו צריכים לעשות זאת ?
כי אנחנו מכינים את הילדים לחיים.

רק תחשבו, כמה אסימונים צריך כדי להתמודד עם מבחן ? ללכת לראיון עבודה ? להציע נישואין ?

שווה לראות. שווה לחשוב.

לפעמים, כשחולים, סמי הכבאי בא לעזרה

לפעמים כשאנחנו חולים, נדרשת דרך נעימה להעביר את הזמן. סמי הכבאי (Fireman Sam) בא להצלה והעביר לים בן השש (ושלושת-רבעי) כמה רגעים של מחלה בנעימים

קור כבשים (11:30 דקות)


השריפה הגדולה של פונטי-פאנדי (כמעט 60 דקות)


גבורי הסופה (60 דקות)



כמה הערות:
  1. אצלנו בבית הצפייה נעשית (כמעט תמיד) בליווי מבוגר. גם אם לא בצמוד, נשמרת נוכחות המאפשרת למבוגר מודעות למה שקורה בסרטים הנצפים ולילד הצופה, ולילד הזדמנות לפתח דיאלוג על מה שראה.
  2. בעוד שלדעתי הסרטים שריכזתי כאן מתאימים לצפיה של ילד בגילאי שש וחצי, סרטים אחרים שיוטיוב עשוי להמליץ עליהם בתום הסרטים עלולים שלא להתאים. לכן כדאי לשים לב ולהיזהר כשזורמים עם המלצות יוטיוב כפי שיוצגו אחרי הסרטים האלה. 
  3. אם זו הפעם הראשונה בה אתם נעזרים בבלוג הזה למצוא תכנים לילדים, כדאי לעייןבהערות ובתכנים שבפוסטים אחרים כאן בבלוג, דוגמת:

סרטונים לילדים - מכונות מעופפות - מצנח רחיפה, גלשן אוויר, אולטרה לייט, טרקטורון מעופף ודאון

ים בן השש וחצי התעניין בכלי רחיפה זעירי ממדים, וכך קרה שאספנו סרטונים של מכונות מעופפות - דאון, מצנח רחיפה, גלשן אוויר, טרקטורון מעופף ואולטרה לייט:

מסע באולטרהלייט (כ-5:50 דקות)


מסע של 3 אולטרהלייטים (כ-9:50 דקות)


טרקטורון מעופף (כ-1 דקה)


גלשן אוויר (כ-8:50 דקות)


מצנח רחיפה (כ-7:30 דקות)



טיסת הסולו הראשונה שלי בדאון  (כ-3 דקות)


כמה הערות:

  • אצלנו, בפעם הראשונה בה ילד נפגש עם התוכן, הוא לא צופה בו לבד. אנחנו מקפידים תמיד לשבת עם ים בפעם הראשונה שהוא צופה בסרט כדי שנוכל - אם יהיה צריך - להסביר מה קורה, לוודא שהוא יודע ממה צריך להיזהר, מה היה לא-מציאותי, לא רצוי או לא ראוי (ואני שב ומציע בחום-רב לכל הורה שרוצה להשתמש בקישורים מהבלוג הזה לעשות כמונו).
  • חשוב לזכור שלא תמיד אפשר לדעת מה הילד לקח מהסרט, וכדאי (מאוד) להיות זמינים לשאלות וערניים למשחקים שמתפתחים לאחר מכן... (למשל, בהקשר של הסרטונים כאן, אולי הוא ינסה לבנות מכונה מעופפת ולעוף איתה?) 
  • מבחינת תכנון הזמן, משכי הזמן של הסרטונים מאוד שונים ונעים בין דקה לכמעט 10 דקות. יש לשים לב לכך.
  • חשוב לזכור שמנגנון ההמלצות של יוטיוב יכול להביא המלצות משלו, עם סרטונים שלא היו בזמן שבו אספתי את הסרטונים האלה. הנסיון שלי עד היום מלמד שבד"כ ההמלצות נגזרות מהתכנים הקודמים, ולכן אין צורך בדריכות יוצאת דופן (בניגוד, למשל, למצב שבו רוצים לחפש עם הילד תכנים בנוגע לאמנויות לחימה, התפרצויות הרי-געש או מלחמות, כשסוגי התכנים אז עלולים להפתיע לרעה). כרגע לא ידועה לי דרך לכיבוי מנגנון ההמלצות באופן אוטומטי. אני גם לא אוהב במיוחד את מנגנון הניגון האוטומטי (AUTOPLAY). וכמובן - גוגל מחדשים מעת לעת את הממשק. לכן, אנחנו מקפידים להיות בסביבה לקראת סוף הסרט, כדי שלא יהיו הפתעות עם סרטים חדשים שאינם מוכרים לנו.  
  • אפשר כמובן להפעיל את הRESTRICTED MODE של YOUTUBE (או של מקביליו כשאתם משתמשים בהם). אני לא אוהב את הפתרון הזה. יש לי אמון מוגבל בצנזורה מבוססת שיקול דעת של רובוטים (לטובה ולרעה) ואני נמנה על אלה המאמינים שהגנת יתר מסוכנת יתר עבור הילדים מאשר למידה משותפת יחד עם הילדים להתמודד עם התכנים המורכבים שאולי מסתובבים שם בחוץ. 
  • שאלת ההתאמה לגיל היא עניין שבעובדה. אבל זו כמובן גם הכרעה אישית של ההורה... אל תגידו שלא אמרתי (-;